האם מזונות הילדים בדרך למהפכה

הכותב: יואב פרל – מגשר משפחתי.

אחד מהנושאים המרכזיים שדנים בהם במהלך הגישור, או בתביעות בבתי המשפט עבור זוגות שבחרו באופציה זו הינו נושא מזונות הילדים או כלכלת הילדים.

במאמר בנושא פסק דין 919/15 ציינתי שבג"צ עשה רעידת אדמה קלה בנושא המזונות, כאשר החליט שהשתתפות ההורים בכלכלת ילדים, כולל מדור בגילאי 6-15 ישולמו לפי יחס המשכורות של ההורים ויחס זמני השהות (עבור הוצאות תלויי שהות). עד גיל 6 השאיר בית המשפט את חובות המזונות על האב.

בשנת 2022 הוצע תזכיר חוק ע"י שר המשפטים, גדעון סער, "אחריות כלכלית של הורים לילדיהם – התשפ"ב 2022". תזכיר חוק זה לא התקדם עדיין לשלבי חקיקה. מטרתו לקבוע את התמיכה הכלכלית בילד ואת אופן החלוקה בין ההורים, תוך שמירה על עקרון של טובת הילד ויצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים. החוק נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני מזונות הילדים בישראל ולהוביל להפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין ההורים. מזונות הילדים הם לעיתים אחד המכשולים הגדולים ביותר בניסיון לפתור את הסכסוך בין ההורים ולהביא את המשפחה לרגיעה, על מנת שתוכל להתחיל בבטחה בדרכה החדשה והנפרדת. (מתוך תזכיר החוק).

אם בוחנים את סעיפי תזכיר החוק, ניתן לומר שתזכיר החוק מחיל במידה רבה את פסק דין 919/15 במובן של חלוקת השתתפות ההורים לפי יחס משכורות ויחס זמני שהות, אך יש בו עוד מספר שינויים חשובים כדלהלן:

1. גובה התמיכה הכלכלית בילד יהיה אחיד ויתבסס על עקרונות משותפים לכלל האוכלוסייה. הסכומים יהיו מבוססי טבלה מחייבת, ולא קווים מנחים, להערכת העלות הכלכלית הנדרשת למימון הילדים (מדובר על הוצאות בסיסיות כמו מזון וביגוד, הוצאות נוספות כגון חוגים וכו' יהיה בהתאם להסכמת הצדדים). העיקרון הזה יוביל לצמצום פערים בין ערכאות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין וצמצום השונות אף באותן ערכאות עצמן. בנוסף, קביעת סכומים מבוססי טבלה תיצור וודאות ושקיפות, אשר חשובים לבני הזוג. לבית המשפט כמובן יש סמכות במקרים חריגים לחרוג מאותה טבלה מחייבת.

2. החוק מבטיח כי לכל הורה יוותר סכום מינימאלי, המאפשר מחיה בכבוד במשק הבית. מינימום מחיה בכבוד בשני הבתים הוא צורך של הילד לשם שמירה על טובתו. החוק מוודא, שתנאי החיים בשני הבתים שבהם מתגורר הילד, עומדים בתנאי מינימום שמאפשר מחיה במשק הבית.

3. תזכיר החוק מציע חובת מזונות עד גיל 21, זאת בשל גיוסם של הילדים לשירות הצבאי או שירות לאומי. עם זאת, מוצע להפחית את גובה המזונות בהתאם ליכולת ההשתכרות של הנער הבוגר, המשכורת הצבאית או עבודתו באם אינו משרת.

4. חובת המזונות תהיה בהתאם ליחס משכורות וזמני שהות מגיל לידה ולא מגיל 6.

5. נקבעה אמת מידה שבו הורה יהיה רשאי לבקש עדכון הסכום שבו עליו לשאת, כאשר חל שינוי נסיבות מהותי, שהוא שינוי של לפחות 15% בגובה התמיכה הכלכלית שעל הורה לשאת.

כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות תלויות ימי שהות (רלוונטי גם ל 919/15)

הוצאות תלויות ימי שהות הן ההוצאות השוטפות היומיומיות שנובעות מימי השהות של הילד אצל כל אחד מהוריו. הכוונה בהוצאות אלו למשל למזון, חשמל, מים, גז ומוצרי היגיינה. סכום החיוב של הוצאות תלויות שהות נעשה בהתאם ליחס ההכנסות ויחס ימי השהות. ההנחה היא שכל הורה מוציא את ההוצאות באופן ישיר בהתאם למספר הימים שהילד אצלו. הקיזוז מול ההורה השני נעשה לפי הנוסחה הבאה:

יש להכפיל את סכום התמיכה הכולל בשל הוצאות תלויות שהות (X) בחלק היחסי של ההורה בהכנסות (Y) פחות חלקו היחסי בימי השהות (Z) כך: X * (Y-Z). דוגמא להמחשה:

הורה א' משתכר – 5000, הורה ב' משתכר 15000. זמני שהות שווים (0.5), הוצאות תלויות שהות שנקבעו בהסכמת ההורים הוא 600 ₪. הורה א' צריך לשאת 0.25 מההוצאות והורה ב' 0.75 מההוצאות לפי יחס המשכורות. (הערה: פער המשכורות נלקח רק לצורך חישובים עם מספרים קלים..)

חישוב:

הורה א' – 150- = (0.5 - 0.25) * 600

הורה ב' – 150+ = (0.5 - 0.75) * 600

תוצאה – כיוון שהורה א' נשא בהוצאות ישירות ב- 50% מהזמן, לפי יחס המשכורות, הורה ב' צריך להעביר 150 ₪ עבור רכיב "הוצאות תלויות שהות" להורה א'.

כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות שאינן תלויות ימי שהות והוצאות נוספות (רלוונטי גם ל 919/15)

הוצאות שאינן תלויות שהות, הן ההוצאות השוטפות שאינן נובעות מהשהות של ילד אצל כל אחד מהוריו. מדובר במוצר צריכה שניתן לרוב להעביר בין בתי ההורים או נצרך במנותק מהשאלה היכן שוהה הילד ביום מסוים. תשלומים אלה הם למשל: ביגוד, הנעלה, בריאות, טלפון נייד, הוצאות תחבורה, ציוד לבית הספר.

הוצאות אלה גם הן יחולקו בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, אין משמעות למספר ימי השהות. אם הסכימו הצדדים בהסכם גירושין (עדיף באמצעות גישור), כי הורה א' יבצע בפועל את רכישת הציוד או תשלום על שירותים יבוצע הקיזוז עבורו ע"י העברת תשלום מהורה ב'. ניתן להגדיר בהסכם גם שהורה א' ירכז הוצאות מסוימת והורה ב' ירכז הוצאות אחרות, כך שלא יווצר מצב של מראית עין כלפי הילד שרק הורה אחד קונה עבורו (בגדים ונעליים למשל).

דוגמא: הורה א' משתכר 5000, הורה ב' משתכר 15000. הוסכם בין הצדדים שההוצאות שאינן תלויות שהות הן: 700 ₪ לחודש. הוסכם בין ההורים כי הורה א' הוא הורה מרכז את הקניות. הורה א' צריך לשאת ב- 0.25 מהעלויות כלומר, ב- 175 ₪ (0.25 * 700). הורה ב' צריך לשאת ב- 0.75 מהעלויות כלומר, 525 ₪ (0.75 * 700). כיוון שהורה א' הוא ההורה המרכז. יש לקזז עבורו את הסכום שהוציא בפועל.

הורה א' – 525- = 700 - 175

הורה ב' - 525 = 0 - 525

לכן הורה ב' צריך להעביר 525 ₪ להורה ב' עבור רכיב "הוצאות שאינן תלויות שהות".

כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות מדור

תזכיר החוק החדש מציע כי אף הוצאות המדור יחולקו בהתאם ליחסי ההכנסות בין הצדדים. עם זאת, בשונה מההוצאות התלויות בימי השהות, בסוגיית המדור התחשבות בחלק היחסי של כל הורה בימי השהות תלויה בכך שהילד שוהה אצל הורהו לפחות שלושה ימים מתוך שבועיים, מתוך הנחה שרק מעל 3 ימים, נדרש כל אחד מההורים לשכור דירה המתאימה לשהותו של הילד אצלו (חדר נוסף עבור הילד). עיקרון זה מחלק את נושא מימון המדור לשתי אפשרויות:

אפשרות ראשונה אם הילד שוהה אצל כל אחד מהוריו לפחות שלושה ימים מתוך שבועיים, החיוב יכלול הוצאות המדור אצל שני ההורים. סכום החיוב בו יישא כל אחד יהיה לאחר קיזוז בהתאם ליחסי ההכנסות וכן ליחס ימי השהות.

אפשרות שניה אם ימי השהות אצל הורה מסויים הוא עד שלושה ימים, תהיה ההתחשבות במדור רק אצל ההורה האחר ויבוצע קיזוז בהתאם ליחסי ההכנסות בלבד.

דוגמא מספרית עבור אפשרות א': זמני שהות שווים, הוצאות מדור עבור הילד 1000 ₪ בכל בית (חלקו היחסי במדור למשל 30% כמקובל לילד אחד), עבור 2 בתים, 2000 ₪. יחס ההכנסות שוב 0.25 הורה א' ו 0.75 הורה ב'.

הנוסחה המוצעת:

יש להכפיל את סכום התמיכה הכולל בשל הוצאות המדור הכפול (M) בחלק היחסי של ההורה בהכנסות (H) פחות חלקו היחסי בימי השהות (S) כך: M*(H-S).

ובהתאם לדוגמא:

הורה א': 500- = (0.5 - 0.25) * 2000

הורה ב': 500 = (0.5 - 0.75) * 2000

הורה ב' יעביר להורה א' 500 ₪ עבור רכיב "מדור והוצאות מדור".

דוגמא מספרית עבור אפשרות ב': כאשר ילד שוהה אצל אחד מהוריו פחות משלושה ימים מתוך שבועיים ואצל ההורה השני את כל יתר ימי השהות. במקרה זה לוקחים עלות של מדור אחד. נגיד שהילד שוהה אצל הורה א' את רוב ימי השהות והורה ב' פחות מ – 3 ימים בשבועיים. נגיד שהוסכם בין ההורים כי עלות חלקו היחסי של המדור עבור ילד אחד הוא 1000 ₪. הורה ב' יעביר במקרה זה 750 ₪ חלקו במדור לפי יחס ההכנסות. 750 = 0.75 * 1000

חשוב לזכור, כאשר בני זוג מגיעים לגישור, אין חובה לפעול על פי הלכה 919/15 או לפי החוק (במידה ויבשיל לכדי חקיקה). יתרה מזאת, ברירת המחדל המועדפת בתזכיר החוק הינה הסדרים המבוססים על הסכמות בין ההורים, ובלבד שהם שומרים על טובת הילד. רק במקום בו לא הגיעו הצדדים להסכמות, ייקבע בית המשפט בעניין. עם זאת, לדעתי, תזכיר החוק או ההלכה 919/15 יכולה להוות אמת מידה אובייקטיבית למשא ומתן בין ההורים.