המטרה של פגישת מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) הוא לסייע לצדדים לקבל החלטה בשאלה האם החלופה המיטבית עבורם ליישוב הסכסוך היא בהליך גישור או דרך התדיינות בבתי המשפט.
כאשר זוג עם ילדים מתגרש, הקשר הזוגי ביניהם אומנם מסתיים אך הקשר ההורי המשותף לא מסתיים לעולם, ולכן החוק רואה חשיבות להציג לבני הזוג אפיק חלופי, אשר יאפשר להם להגיע להסכם באופן מכובד אשר מוסכם על שני הצדדים ויטיב עימם ועם הילדים. שיתוף הפעולה בין ההורים והתמיכה שהם יתנו לילדים יפחיתו את הסיכון לנזקים הרגשיים לילדים, נזקים שהם יכולים להיות לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. מעבר לכך, כאשר זוג מתגשר והילדים רואים שההורים מסוגלים לפתור מחלוקות בדרכי שלום ולא כיריבים, זה יקנה להם ביטחון והסתגלות מהירה וקלה יותר לשינוי הצפוי בחייהם.
עוד על יתרונות הגישור ראה במאמר: יתרונות הליך הגישור על פני הליך משפטי
פגישות מהו"ת מוסדרות בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 ובתקנותיו. על פי החוק, יש חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לערכאה שיפוטית (בית משפט לענייני משפחה או בין הדין הרלוונטי).
יחידות הסיוע (יחס) בהן מתקיימות פגישות מהו"ת, הן יחידות טיפוליות השייכות למשרד הרווחה והביטחון החברתי. הפגישה הראשונה תהיה עם עובד/ת סוציאלי/ת ובני הזוג בלבד, ובהמשך ניתן יהיה לצרף עורך דין מהיחידה או עורכי דין מטעמכם. יתכנו גם פגישות פרטניות עם כל אחד מהצדדים לבד.
בפגישת מהו"ת יוסבר לצדדים את עקרונות הליך הגישור לסוגיו השונים (גישור, גירושין בשיתוף פעולה) מידע על הליכים משפטיים לעניין סכסוך במשפחה, על השלכות גירושין על הצדדים ועל הילדים, דרכי התמודדות עם גירושין בהם יש ילדים וכל נושא אחר רלוונטי כגון: השלכות כלכליות, רגשיות ועוד.
מדובר בפגישה אחת ועד ארבע פגישות (ללא תשלום), והם יתקיימו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אך יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב 15 ימים. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (או 75 ימים אם היתה הארכה ב 15 ימים), לא ניתן להגיש תביעה בענייני גירושין, וישנה חובה להגיע למפגש מהו"ת – דינה כדין הזמנה לבית משפט
בתקופת עיכוב הליכים ניתן יהיה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין בקשות דחופות בנושאים שנקבעו בתקנות, למשל: בבקשה לאישור פעולה דחופה רפואית, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרה שהמתנה לפגישת מהו"ת תגרום נזק של ממש וכן בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים.
בסופו של ההליך, בני הזוג יצטרכו להחליט לאן פניהם מועדות, האם להליך גישור או הליך משפטי. חשוב להדגיש שהחובה הינה להגיע למפגש ולשמוע ועדיף בלב פתוח ונפש חפצה, אך אין חובה לבחור בהליך הגישור, שכן הליך הגישור הוא הליך מרצון. יש לציין כי לרוב הזוגות הליך זה הוא ההליך הקצר, הזול והמומלץ.
במידה ויחליטו בני הזוג שפניהם מועדת לגישור, הם יכולים לבחור כל מגשר שירצו, מהפרטי או הציבורי, אשר יעזור להם לגבש הסכם שבסופו יוגש לבית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין. חשוב להדגיש שגם החתימה על הסכם הגישור הוא חתימה מרצון ואם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם עדיין דרכם סלולה לבית המשפט.
הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בחיפה והקריות