תוצאות החיפוש

מאמר זה יעסוק בעובד סוציאלי לסדרי דין ובתפקידו במסגרת הליכי גירושין. כאשר בני זוג לא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לילדיהם הקטינים (זמני שהות, ענייני חינוך, בריאות, מקום מגוריהם וכו'), הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (כאשר מדובר ביהודים), ולקבל החלטת בית משפט בעניין הקטינים. לחילופין הם יכולים לפנות להליך גישור ולהגיע להסכמות ביניהם. מה קורה כאשר בני הזוג פונים לבית המשפט או בית הדין?   לרוב השופט או הדיין יפנה את בני הזוג לעו"ס לסדרי דין על מנת שיכתוב תסקיר לגבי סוגיה שבמחלוקת ויתן את ההמלצותיו. למשל: זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים. עו"ס סדרי דין, הוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה במשרד הרווחה וקיבל מינוי לעוס סדרי דין. עו"ס סדרי דין עובד מכוח חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.  העו"ס סדרי דין עובד במחלקה לשירותים חברתיים הקיימים בכל עיר/יישוב. הפניה תהיה למחלקה לשירותים חברתיים עפ"י מקום שהות הילדים / חינוכם.   המטרה של העו"ס לסדרי דין הינה אבחון וחוות דעת לערכאות משפטיות. כיצד פועל העובד הסוציאלי לסדרי דין? העו"ס יצור קשר עם ההורים, יזמן אותם לפגישה משותפת ראשונה להיכרות והסבר על התהליך ועל תפקידו. העו"ס יפגש גם באופן פרטני עם ההורים, הילדים, יאסוף מידע ממסגרות החינוך או הטיפול של הילדים, יעשה ביקור בית וכן יבקש לצפות במפגש אינטראקציה הורה-ילד.  בסופו של איסוף הנתונים, העו"ס לסדרי דין יגבש הערכה לגבי מצב המשפחה והילדים, ויגבש המלצה לבית המשפט בהקשר לסוגיה שבמחלוקת. מהו תסקיר?  תסקיר הינו תוצאות של חקירה פסיכוסוציאלית של עובד סוציאלי לעניין סדרי דין, וחוות דעתו מוגשת לערכה משפטית, או לייעוץ המשפטי (בנושא אפוטרופסות). עקרון טובת הילד הינו עיקרון על של העובד הסוציאלי ושל בתי המשפט. חשוב לציין שהמלצות של העובד סוציאלי לסדרי דין, הן כמו חוות דעת מומחה, אשר בית המשפט מתייחס לזה בכובד ראש. לעיתים רבות בית המשפט מקבל את המלצת העו"ס לסדרי דין, ולכן אין לזלזל בחשיבות התסקיר. דרך חילופית לפתור את המחלוקות הינה באמצעות מגשר, אשר משוחח עם ההורים בלבד, הילדים אינם מעורבים בהליך הגישור. בסוף התהליך המגשר מנסה להביא את ההורים להסכמות שבסופו של דבר ירשמו בהסכם ויוגשו לאישור בית המשפט או בית הדין. היתרון בטיפול במחלוקת בדרך של גישור הינה שהשליטה והאחריות ההורית לגבי הילדים נשארת אצלם, זאת במקום לתת את השליטה לגורמים חיצוניים, כמו: בית משפט ועו"ס סדרי דין, אשר צריכים לנסות להכריע בעניין ונדרשים לעשות לצורך כך הרבה פעולות חקירה. מאמר זה נכתב ע"י יואב פרל, עו"ס, מטפל זוגי ומשפחתי ומגשר

המטרה של פגישת מהו"ת (פגישות מידע, הערכה ותיאום) הוא לסייע לצדדים לקבל החלטה בשאלה האם החלופה המיטבית עבורם ליישוב הסכסוך היא בהליך גישור או דרך התדיינות בבתי המשפט. כאשר זוג עם ילדים מתגרש, הקשר הזוגי ביניהם אומנם מסתיים אך הקשר ההורי המשותף לא מסתיים לעולם, ולכן החוק רואה חשיבות להציג לבני הזוג אפיק חלופי, אשר יאפשר להם להגיע להסכם באופן מכובד אשר מוסכם על שני הצדדים ויטיב עימם ועם הילדים. שיתוף הפעולה בין ההורים והתמיכה שהם יתנו לילדים יפחיתו את הסיכון לנזקים הרגשיים לילדים, נזקים שהם יכולים להיות לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. מעבר לכך, כאשר זוג מתגשר והילדים רואים שההורים מסוגלים לפתור מחלוקות בדרכי שלום ולא כיריבים, זה יקנה להם ביטחון והסתגלות מהירה וקלה יותר לשינוי הצפוי בחייהם. עוד על יתרונות הגישור ראה במאמר: יתרונות הליך הגישור על פני הליך משפטי פגישות מהו"ת מוסדרות בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 ובתקנותיו. על פי החוק, יש חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לערכאה שיפוטית (בית משפט לענייני משפחה או בין הדין הרלוונטי). יחידות הסיוע (יחס) בהן מתקיימות פגישות מהו"ת, הן יחידות טיפוליות השייכות למשרד הרווחה והביטחון החברתי. הפגישה הראשונה תהיה עם עובד/ת סוציאלי/ת ובני הזוג בלבד, ובהמשך ניתן יהיה לצרף עורך דין מהיחידה או עורכי דין מטעמכם. יתכנו גם פגישות פרטניות עם כל אחד מהצדדים לבד. בפגישת מהו"ת יוסבר לצדדים את עקרונות הליך הגישור לסוגיו השונים (גישור, גירושין בשיתוף פעולה) מידע על הליכים משפטיים לעניין סכסוך במשפחה, על השלכות גירושין על הצדדים ועל הילדים, דרכי התמודדות עם גירושין בהם יש ילדים וכל נושא אחר רלוונטי כגון: השלכות כלכליות, רגשיות ועוד. מדובר בפגישה אחת ועד ארבע פגישות (ללא תשלום), והם יתקיימו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אך יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב 15 ימים. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (או 75 ימים אם היתה הארכה ב 15 ימים), לא ניתן להגיש תביעה בענייני גירושין, וישנה חובה להגיע למפגש מהו"ת – דינה כדין הזמנה לבית משפט בתקופת עיכוב הליכים ניתן יהיה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין בקשות דחופות בנושאים שנקבעו בתקנות, למשל: בבקשה לאישור פעולה דחופה רפואית, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרה שהמתנה לפגישת מהו"ת תגרום נזק של ממש וכן בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים. בסופו של ההליך, בני הזוג יצטרכו להחליט לאן פניהם מועדות, האם להליך גישור או הליך משפטי. חשוב להדגיש שהחובה הינה להגיע למפגש ולשמוע ועדיף בלב פתוח ונפש חפצה, אך אין חובה לבחור בהליך הגישור, שכן הליך הגישור הוא הליך מרצון. יש לציין כי לרוב הזוגות הליך זה הוא ההליך הקצר, הזול והמומלץ. במידה ויחליטו בני הזוג שפניהם מועדת לגישור, הם יכולים לבחור כל מגשר שירצו, מהפרטי או הציבורי, אשר יעזור להם לגבש הסכם שבסופו יוגש לבית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין. חשוב להדגיש שגם החתימה על הסכם הגישור הוא חתימה מרצון ואם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכם עדיין דרכם סלולה לבית המשפט. הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בחיפה והקריות קישור למידע נוסף על משפחות בהליך גירושין באתר משרד הרווחה קישור לטופס בקשה ליישוב סכסוך

בית משפט המחוזי דן בסוגיה של ביטול צו הורות* של הורה לא ביולוגי על קטין של בנות זוג שחיו ביחד. בית המשפט המחוזי בת"א כותב בפסק הדין 53065-11-20 מתאריך 6/6/21 "הורים לא יכולים להתגרש מילדיהם. אדם שמבקש להפוך להורה של ילד, בין באמצעות הליך לפי חוק האימוץ והן באמצעות צו הורות, חייב לשאת במלוא האחריות כלפיו, אף אם הוא נפרד מההורה השני ואף אם הוא מחליט שאינו מעוניין בקשר עם יוצא חלציו. צו אימוץ או צו הורות הוא בלתי הפיך למעט במקרים חריגים ביותר. פירוד או ניתוק קשר או תחושות של ריחוק מהילד, לא יכולים להביא לביטולו של צו ההורות" משמעות האמירה היא ההורות איננה על תנאי, גם בני זוג, שאחד מהם אינו הורה ביולוגי, צו ההורות תקף והוא יבוטל רק במקרים קיצוניים המצדיקים זאת. צו הורות לא יבוטל ללא סיבות משמעותיות, ואין זה מן העניין האם הבקשה לביטול הצו היא ע"י ההורה הביולוגי או ע"י ההורה שקיבל את צו ההורות. *צו הורות פסיקתי – הוא צו שיפוטי המכונן קשרי הורות בין בן או בת זוג של הורה ביולוגי לילדו של ההורה הביולוגי. מטרת צו ההורות, היא בראש וראשונה טובתו של ילד, שהובא לעולם מתוך תכנון משותף והסכמה של בני זוג להביא ילד לעולם ולגדלו ביחד. טובתו של הילד הוא המשך ההורות המשותפת גם לאחר הפרידה, ההורים נפרדים זה מזה אך לא מהילדים. בהליך גישור דנים בין היתר גם בנושא ההורות לאחר פרידה, זמני שהות, מזונות, אופן קבלת החלטות חשובות בנוגע לקטין ועוד. הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בחיפה והקריות

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בחיפה והקריות שני ההורים זכאים, על פי חוק, לקבלת מידע רפואי וטיפולי אודות ילדיהם הקטינים ולשיתופם בקבלת החלטות בנוגע לטיפול הדרוש. על ההורים מוטלת החובה לפעול בהסכמה בעניין ילדיהם, אך קיימת הנחה שהורה אחד הסכים לפעולת ההורה השני, כל עוד לא הוכח אחרת, וכן מאפשר לפעול באופן עצמאי כאשר העניין לא סובל דיחוי. ישנם מקרים שבהם יש חובת קבלת הסכמה של הצד השני: 1. במקרים דחופים – יש ליידע בדיעבד את ההורה השני. 2. בטיפול שגרתי – ניתן להסתפק בקבלת הסכמה של הורה אחד, אלא אם ידוע התנגדות של ההורה השני לטיפול המסויים. 3. טיפול שאינו שגרתי – כמו ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז וכיו"ב יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, בתנאי שהמתנה לא תסכן את הילד עפ"י שיקול המטפל. 4. במקרה של פניה ישירה של אחד ההורים למוסד הרפואי לקבלת הסכמתו, ובלבד שהמתנה לאישור אינה כרוכה בסיכון הקטין לדעת המטפל. כיצד מקבלים מידע רפואי ? מצב קישור לאתרי קופות החולים לקבלת מידע: קופת חולים כללית - היכנס/י לקישור: איך תצפו במידע רפואי על הילד שלכם קופת חולים מכבי – היכנס/י לקישור: מסירת מידע רפואי בנפרד להורים קופת חולים מאוחדת – היכנס/י לקישור: מסירת מידע רפואי בנפרד להורי קטינים בנוסף על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות כלל הקופות מחוייבים להנפיק כרטיס מגנטי לשני ההורים מצ"ב קישור לאתרי קופות החולים לקבלת מידע להורה קישור לדף לאומית: מידע להורה: כרטיס הורה נוסף קישור לדף כללית: הזמנת כרטיס מגנטי קישור לדף מכבי: הזמנת כרטיס מגנטי קישור לדף מאוחדת: מסירת מידע רפואי בנפרד להורי קטינים במפגשי הגישור, כאשר נדון בנושא הורות, נדון גם בעניין שיתוף מידע וקבלת הסכמות בנושא הילדים בנושאים החשובים לבני הזוג בהקשר ילדיהם בנושאים כמו בריאות וחינוך. בשיחות הגישור נשאף להגיע להסכמות מראש בנוגע לילדים. אילו מהסוגיות דורשות הסכמת שני הצדדים, אילו מהסוגיות הורה רשאי לפעול באופן עצמאי, באילו מקרים ידווח הורה אחד לשני בדיעבד וכיו"ב. ככל שבני הזוג ישוחחו ביניהם ויסכימו כך החיים לאחר הגירושין יהיה עם פחות קונפליקטים וחיכוכים מיותרים. למידע נוסף, קישור לחוזרי משרד הבריאות חוזר מנכ"ל מיסוד הקשר בין הורים לבין מערכת הבריאות ביחס לילדיהם הנפקת כרטיס מגנטי להורים עבור ילדיהם מתן גישה להורים למידע על ילדיהם הכלול באתר האינטרנט של קופת החולים

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בחיפה והקריות במאמר זה אסקור בקצרה אנשי מקצועות חופשיים אשר יכולים לסייע לבני הזוג והמשפחה. חלק מאנשי המקצוע שאציין רלוונטיים לתהליכי גירושין אבל גם לזוגות ומשפחות שאינם מתגרשים אבל עוברים שינויים ומעברים משמעותיים במהלך חיי המשפחה כמו: נישואין, הרחבת המשפחה או שינויים בנושאי כלכלה ובריאות. עבור חלק מהמקצועות, אציין גם את החלופה הזולה יותר ולעיתים אף חינמית לגמרי. בהקשר לגישור משפחתי (גירושין) בני הזוג רשאים להיוועץ כל אחד לחוד או ביחד עם אנשי מקצוע שונים אם הם רואים צורך בכך. אין במטרת המאמר להמליץ על שימוש באנשי מקצוע שונים אלא להציג את האפשרויות השונות העומדים בפני בני הזוג. בתחום הפיננסי יועצים לכלכלת משפחה – כאשר זוג מחליט להתגרש יש לכך השפעה מהותית כלכלית על כל אחד מבני הזוג. עצם חלוקת התא המשפחתי לשני בתים נפרדים משיתה תוספת של עלות כלכלית של כ- 25% על בני הזוג. תפקידו של היועץ הכלכלי הוא להסתכל על מכלול הנתונים הכלכליים: ההוצאות, החובות, חסכונות, דיור ומשכנתאות, ההתנהלות של המשפחה, צרכנות נבונה, הסיכונים והביטוחים של המשפחה, מימוש יעדים ועוד ולהציע למשפחה פתרונות וחלופות לבעיה הכלכלית. טווח המחירים של יועצים כלכליים פרטיים הוא רחב ויכול להגיע לאלפי שקלים. קיימות חלופות אחרות ללא תשלום אשר מסייעות למשפחות בתחום הכלכלי: עמותת פעמונים – ארגון חברתי ללא כוונת רווח, המציע ליווי לכלכלת משפחה, מספק ידע, כלים והרגלים נכונים. המלווים הם מתנדבים אשר עברו קורס מלווה כלכלי בעמותה והשירות ניתן בכל רחבי הארץ. תוכנית "נושמים לרווחה" של משרד הרווחה והביטחון החברתי - תוכנית ללא תשלום אשר מטרתה לשפר את המצב הכלכלי של המשפחות, הגדלת ההזדמנויות של המשפחה לקבלת מגוון שירותים. השירות ניתן ברחבי הארץ ע"י עובד/ת סוציאלי ייעודי לתוכנית ומלווה משפחות. עזרה וסיוע במיצוי זכויות, ע"י שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) - ניתן ע"י עובדים סוציאלים ומתנדבים של משרד הרווחה והביטחון החברתי. פרטים נוספים על מיצוי זכויות ניתן למצוא במאמר זכויות גרושים גרושות. יועצי משכנתאות – תפקיד יועצי המשכנתאות הפרטיים הוא לסייע לכם בכל מה שקשור בלקיחת אן מחזור משכנתא. יועץ המשכנתאות יבדוק עבורכם את המסלול הטוב ביותר ללקיחת המשכנתא, ליווי ההליך מול הבנק, משא ומתן על הריביות, ביטוח המשכנתא ועוד. יועץ משכנתאות עבר קורס ייעודי לתחום, אין כיום הכשרה רשמית לנושא. עלות ייעוץ משכנתאות כ-2000-3000 ₪. החלופה החינמית הוא יועץ המשכנתאות של הבנק אותו בכל מקרה תפגשו, אך מן הסתם יועץ המשכנתאות של הבנק אינו ניטרלי אלא עובד עבור הבנק ולא עבורכם ולכן לעיתים קרובות יציע את המסלול הרווחי יותר לבנק ולאו דווקא המשתלם ביותר עבורכם. רואי חשבון ויועצי מס - שני בעלי מקצוע אלה אחראים על נושא המס בישראל. נושא זה רלוונטי פעמים רבות בנושא של גירושין. יעוץ כזה רלוונטי לבעלי עסקים, עצמאיים, זוגות שצריכים להפריד עסק משותף, שכירים אשר עובדים במספר עבודות, בעלי תיקי מניות ועוד. דוגמא: בהקשר של גירושין, ניתן להעביר זכויות במקרקעין של אחד מבני הזוג אל בן הזוג השני כחלק מהסכם גירושין או פרידה שקיבל תוקף של פסק דין ולהיות פטור ממס רכישה או מס שבח. אירוע המס יידחה למועד שבו בן הזוג ימכור את הדירה. ראה העברת זכויות בדירה אגב גירושין. דוגמא נוספת היא העברת מניות חברה בין בני זוג: רשות המיסים יכולה להכיר בכך שהעברת מניות אגב גירושין אינה מהווה אירוע מכירה. חשוב במקרים כאלה ואחרים לבדוק את הנושא היטב על מנת להימנע מתשלום מיסים מיותרים. אקטואר – שירות של אקטואר נועד לבצע חישוב וניתוח שווי של נכסים פיננסים ופנסיונים לצורך איזון משאבים בין בני זוג. לאקטואר יוגדר אילו נכסים פיננסים ופנסיונים עליו לאזן, מה מועד תחילת איזון המשאבים (בד"כ מועד תחילת הנישואין) ומה מועד פירוק השיתוף (מועד הקרע בין בני הזוג). האקטואר ייתן את חוות דעתו המקצועית לגבי שווי הנכסים (לאחר ניכויי התחייבויות). האקטואר אינו מבצע את החלוקה בפועל, החלוקה תקבע בהסכם הגירושין, שיאושר על ידי בית המשפט כפסק דין. חישוב אקטוארי יכול להתבצע על ידי אקטואר או רואה חשבון ועלותו כמה אלפי שקלים. שמאי – תפקיד השמאי להעריך את שווי הנכסים. בהקשר לגירושין, מדובר לרוב בשווי נכסי נדל"ן ונכסי עסקים. בנכסי עסקים מדובר בהערכת שווי רכוש וציוד, להערכת שווי של מוניטין נעזרים לרוב ברואי חשבון וכלכלנים. שירות של שמאי נדרש כאשר בני זוג מבצעים איזון של נכסים ביניהם, או קונים את חלקו של הצד השני או עבור מכירה לצד שלישי. עלות שמאי מקרקעין יכולה לנוע בין 2000 ל- 3500 ש"ח תלוי באופי הנדל"ן. בתחום הרגשי והנפשי מצב של גירושין הינו מצב חיים מאתגר, הדורש התמודדות רגשית רבה. אדם במצב זה עשוי לחוש תחושות קשות רבות כמו: עומס ומתח נפשי, ערך עצמי ירוד, תחושת כעס ותסכול, עלבון, בדידות, חרדה, דיכאון, דכדוך, תחושת תקיעות ועוד. במקרה אלו, גם כאשר האדם מתפקד אך מרגיש שהוא במצב הישרדותי מומלץ שישקול פניה למטפלים בתחום הנפשי והרגשי. ישנם סוגים רבים של טיפולים כמו: פסיכותרפיה, טיפול קצר מועד, CBT (טיפול התנהגותי קוגנטיבי), מיינדפולנס, NLP, פסיכודרמה, טיפול באומנות ועוד. לעיתים רבות גם הילדים חווים משבר במהלך גירושין, ויש לשים לב לשינויים בהתנהגות הילדים. ישנם טיפולים המתאימים גם לילדים קטנים כמו טיפול באומנות, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד. עוד פרטים בנושא קראו במאמר המלצות בנושא גירושין עם ילדים. הטיפולים ניתנים ע"י אנשי מקצוע, בד"כ בעלי תואר שני כמו: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול באומנות ועוד. טיפולים נוספים רלוונטיים לזוגות שנמצאים במשבר ורוצים לנסות שלום בית ושיקום היחסים הם מטפלים שהתמחו בתחום טיפול זוגי ומשפחתי או יועצים זוגיים, עלותם מתחילה מ -300 ש"ח לפגישה. חלופה זולה יותר, קיימת דרך תחנות ציבוריות לטיפול זוגי ומשפחתי, התשלום הוא בהשתתפות עצמית. חלופות נוספות לטיפולים פרטניים שטובות לא פחות מהטיפולים הפרטיים, דרך סל בריאות של קופות החולים לרוב עם השתתפות עצמית או דרך הביטוחים הפרטיים אם ישנם. ראה באתר משרד הבריאות או באתרי קופות החולים. חלופה אחרונה, אמנם לא מוגדרת תחת הכותרת הרשמית כטיפול, אבל אוזן קשבת של חבר, חברה או בן משפחה בהחלט יכולה לעזור. בתחום ההורות מתאם הורי – תיאום הורי הוא שירות להורים בהליכי גירושין, ומטרתו לעזור להורים לשתף פעולה ולפתור סוגיות הוריות למענם ולמען ילדיהם. המטרה הינה להפחית את הקופנליקטים, להגביר שיתוף פעולה, לעזור להורים להתמקד בילדים, לעקוב אחר ההחלטות הנוגעות לילדים (בתי משפט או הסכם גירושין) ועוד. מתאמים הוריים הם אנשי מקצוע לרוב בתחומי בריאות הנפש כמו פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שעברו הכשרה בתחום. תיאום הורי יכול להתבצע בצו בית משפט או מתוך בחירה חופשית של ההורים אשר רוצים לחזק את יכולתם ולמלא את התחייבויותיהם. מדריך הורי – הדרכה הורית הוא תהליך של ייעוץ עבור ההורים אשר עשויים להיתקל בקשיים שונים מול ילדיהם בחיי היומיום. לעיתים קרובות בעיות שונות צצות או מחריפות ביתר שאת בעיתות של גירושין וסכסוך בין בני זוג. הבעיות יכולות להיות בעיות התנהגות, בעיות בהצבת גבולות, חוסר שיתוף פעולה של הילדים, אלימות ועוד. בהדרכה ההורית יקבלו ההורים כלים כיצד להתמודד עם הבעיות הללו מול הילדים. מומלץ ששני ההורים ישתפו פעולה וייקחו חלק בהדרכה הורית. מומלץ לבדוק בשירותי הרווחה במקום המגורים האם ניתן לקבל שירות זה ללא תשלום או בתשלום מוזל. בתחום דיני המשפחה עורכי דין – בהליך גישור הצדדים רשאים, אם הם רוצים בכך, להיוועץ עם עורכי דין בכל שלבי התהליך, למשל לפני חתימה על הסכם גירושין על מנת שיהיו שלמים ובטוחים בנושאים השונים עליהם הם חותמים בהסכם הגירושין. צריך לשים לב שהייעוץ, שניתן על ידי עורכי הדין, הוא אכן ייעוץ שמשרת את האינטרס של הלקוח ולא מנסה להניע את הלקוח לבתי משפט בהבטחות שווא לתוצאות טובות יותר ללא בסיס וישית על הלקוח עלויות כספיות גבוהות. ראה מאמר בנושא יתרונות גישור על פני הליך משפטי. כמו כן, עורכי דין יכולים לסייע בביצוע חוזים והסכמים הרלוונטיים לדיני משפחה כמו: הסכמי ממון, צוואות, הלוואות בין בני משפחה. וביצוע הסכמי מכר שונים למשל: דירה ועסקים. חשוב לבחור עורכי דין המתמחים בתחום הרלוונטי. ראה מאמר בנושא הסכמים שונים בין בני זוג. טוען רבני – טוען רבני, הוא אדם שמוסמך ע"י בית הדין הרבני הגדול לייצג בהליכים בבתי הדין הרבניים. בניגוד לעורכי דין הרשאים לייצג הן בבתי משפט והן בבית דין רבני, טוען רבני מייצג רק בבתי הדין הרבניים. טוען רבני עוסק בתחומים של גירושין וכל העניינים הקשורים לגירושים כמו חלוקת רכוש, זמני שהות, מזונות ילדים ועוד. בנוסף טוען רבני עוסק בהליכים נוספים כאשר הם מתנהלים מול בתי הדין כמו גיור, צוואות וירושות. מגשר משפחתי / גירושין – תפקיד המגשר הוא לעזור לצדדים להגיע להסכמות טובות לשניהם תוך הידברות, שמיעת המטרות והאינטרסים של כל אחד, מתן לזוג כלים לתקשורת גם אחרי הגירושין, הרחבת סל הפתרונות האפשריים להסכם, ליווי הזוג עד קבלת הגט ושמירת טובתו של הילד בהסכם. כל זאת תוך ראיה רחבה, מערכתית וניטרלית. אתר זה עוסק רבות בנושא גישור – ראה את עמוד המאמרים באתר.

הכותב: יואב פרל – מגשר משפחתי. אחד מהנושאים המרכזיים שדנים בהם במהלך הגישור, או בתביעות בבתי המשפט עבור זוגות שבחרו באופציה זו הינו נושא מזונות הילדים או כלכלת הילדים. במאמר בנושא פסק דין 919/15 ציינתי שבג"צ עשה רעידת אדמה קלה בנושא המזונות, כאשר החליט שהשתתפות ההורים בכלכלת ילדים, כולל מדור בגילאי 6-15 ישולמו לפי יחס המשכורות של ההורים ויחס זמני השהות (עבור הוצאות תלויי שהות). עד גיל 6 השאיר בית המשפט את חובות המזונות על האב. בשנת 2022 הוצע תזכיר חוק ע"י שר המשפטים, גדעון סער, "אחריות כלכלית של הורים לילדיהם – התשפ"ב 2022". תזכיר חוק זה לא התקדם עדיין לשלבי חקיקה. מטרתו לקבוע את התמיכה הכלכלית בילד ואת אופן החלוקה בין ההורים, תוך שמירה על עקרון של טובת הילד ויצירת הוגנות בחלוקה בין ההורים. החוק נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני מזונות הילדים בישראל ולהוביל להפחתת ההתדיינויות המשפטיות בין ההורים. מזונות הילדים הם לעיתים אחד המכשולים הגדולים ביותר בניסיון לפתור את הסכסוך בין ההורים ולהביא את המשפחה לרגיעה, על מנת שתוכל להתחיל בבטחה בדרכה החדשה והנפרדת. (מתוך תזכיר החוק). אם בוחנים את סעיפי תזכיר החוק, ניתן לומר שתזכיר החוק מחיל במידה רבה את פסק דין 919/15 במובן של חלוקת השתתפות ההורים לפי יחס משכורות ויחס זמני שהות, אך יש בו עוד מספר שינויים חשובים כדלהלן: גובה התמיכה הכלכלית בילד יהיה אחיד ויתבסס על עקרונות משותפים לכלל האוכלוסייה. הסכומים יהיו מבוססי טבלה מחייבת, ולא קווים מנחים, להערכת העלות הכלכלית הנדרשת למימון הילדים (מדובר על הוצאות בסיסיות כמו מזון וביגוד, הוצאות נוספות כגון חוגים וכו' יהיה בהתאם להסכמת הצדדים). העיקרון הזה יוביל לצמצום פערים בין ערכאות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין וצמצום השונות אף באותן ערכאות עצמן. בנוסף, קביעת סכומים מבוססי טבלה תיצור וודאות ושקיפות, אשר חשובים לבני הזוג. לבית המשפט כמובן יש סמכות במקרים חריגים לחרוג מאותה טבלה מחייבת. החוק מבטיח כי לכל הורה יוותר סכום מינימאלי, המאפשר מחיה בכבוד במשק הבית. מינימום מחיה בכבוד בשני הבתים הוא צורך של הילד לשם שמירה על טובתו. החוק מוודא, שתנאי החיים בשני הבתים שבהם מתגורר הילד, עומדים בתנאי מינימום שמאפשר מחיה במשק הבית. תזכיר החוק מציע חובת מזונות עד גיל 21, זאת בשל גיוסם של הילדים לשירות הצבאי או שירות לאומי. עם זאת, מוצע להפחית את גובה המזונות בהתאם ליכולת ההשתכרות של הנער הבוגר, המשכורת הצבאית או עבודתו באם אינו משרת. חובת המזונות תהיה בהתאם ליחס משכורות וזמני שהות מגיל לידה ולא מגיל 6. נקבעה אמת מידה שבו הורה יהיה רשאי לבקש עדכון הסכום שבו עליו לשאת, כאשר חל שינוי נסיבות מהותי, שהוא שינוי של לפחות 15% בגובה התמיכה הכלכלית שעל הורה לשאת. כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות תלויות ימי שהות (רלוונטי גם ל 919/15) הוצאות תלויות ימי שהות הן ההוצאות השוטפות היומיומיות שנובעות מימי השהות של הילד אצל כל אחד מהוריו. הכוונה בהוצאות אלו למשל למזון, חשמל, מים, גז ומוצרי היגיינה. סכום החיוב של הוצאות תלויות שהות נעשה בהתאם ליחס ההכנסות ויחס ימי השהות. ההנחה היא שכל הורה מוציא את ההוצאות באופן ישיר בהתאם למספר הימים שהילד אצלו. הקיזוז מול ההורה השני נעשה לפי הנוסחה הבאה: יש להכפיל את סכום התמיכה הכולל בשל הוצאות תלויות שהות (X) בחלק היחסי של ההורה בהכנסות (Y) פחות חלקו היחסי בימי השהות (Z) כך: X * (Y-Z). דוגמא להמחשה: הורה א' משתכר – 5000, הורה ב' משתכר 15000. זמני שהות שווים (0.5), הוצאות תלויות שהות שנקבעו בהסכמת ההורים הוא 600 ₪. הורה א' צריך לשאת 0.25 מההוצאות והורה ב' 0.75 מההוצאות לפי יחס המשכורות. (הערה: פער המשכורות נלקח רק לצורך חישובים עם מספרים קלים..) חישוב: הורה א' – 150- = (0.5 - 0.25) * 600 הורה ב' – 150+ = (0.5 - 0.75) * 600 תוצאה – כיוון שהורה א' נשא בהוצאות ישירות ב- 50% מהזמן, לפי יחס המשכורות, הורה ב' צריך להעביר 150 ₪ עבור רכיב "הוצאות תלויות שהות" להורה א'. כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות שאינן תלויות ימי שהות והוצאות נוספות (רלוונטי גם ל 919/15) הוצאות שאינן תלויות שהות, הן ההוצאות השוטפות שאינן נובעות מהשהות של ילד אצל כל אחד מהוריו. מדובר במוצר צריכה שניתן לרוב להעביר בין בתי ההורים או נצרך במנותק מהשאלה היכן שוהה הילד ביום מסוים. תשלומים אלה הם למשל: ביגוד, הנעלה, בריאות, טלפון נייד, הוצאות תחבורה, ציוד לבית הספר. הוצאות אלה גם הן יחולקו בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים, אין משמעות למספר ימי השהות. אם הסכימו הצדדים בהסכם גירושין (עדיף באמצעות גישור), כי הורה א' יבצע בפועל את רכישת הציוד או תשלום על שירותים יבוצע הקיזוז עבורו ע"י העברת תשלום מהורה ב'. ניתן להגדיר בהסכם גם שהורה א' ירכז הוצאות מסוימת והורה ב' ירכז הוצאות אחרות, כך שלא יווצר מצב של מראית עין כלפי הילד שרק הורה אחד קונה עבורו (בגדים ונעליים למשל). דוגמא: הורה א' משתכר 5000, הורה ב' משתכר 15000. הוסכם בין הצדדים שההוצאות שאינן תלויות שהות הן: 700 ₪ לחודש. הוסכם בין ההורים כי הורה א' הוא הורה מרכז את הקניות. הורה א' צריך לשאת ב- 0.25 מהעלויות כלומר, ב- 175 ₪ (0.25 * 700). הורה ב' צריך לשאת ב- 0.75 מהעלויות כלומר, 525 ₪ (0.75 * 700). כיוון שהורה א' הוא ההורה המרכז. יש לקזז עבורו את הסכום שהוציא בפועל. הורה א' – 525- = 700 - 175 הורה ב' - 525 = 0 - 525 לכן הורה ב' צריך להעביר 525 ₪ להורה ב' עבור רכיב "הוצאות שאינן תלויות שהות". כיצד תזכיר החוק החדש מציע לחשב הוצאות מדור תזכיר החוק החדש מציע כי אף הוצאות המדור יחולקו בהתאם ליחסי ההכנסות בין הצדדים. עם זאת, בשונה מההוצאות התלויות בימי השהות, בסוגיית המדור התחשבות בחלק היחסי של כל הורה בימי השהות תלויה בכך שהילד שוהה אצל הורהו לפחות שלושה ימים מתוך שבועיים, מתוך הנחה שרק מעל 3 ימים, נדרש כל אחד מההורים לשכור דירה המתאימה לשהותו של הילד אצלו (חדר נוסף עבור הילד). עיקרון זה מחלק את נושא מימון המדור לשתי אפשרויות: אפשרות ראשונה אם הילד שוהה אצל כל אחד מהוריו לפחות שלושה ימים מתוך שבועיים, החיוב יכלול הוצאות המדור אצל שני ההורים. סכום החיוב בו יישא כל אחד יהיה לאחר קיזוז בהתאם ליחסי ההכנסות וכן ליחס ימי השהות. אפשרות שניה אם ימי השהות אצל הורה מסויים הוא עד שלושה ימים, תהיה ההתחשבות במדור רק אצל ההורה האחר ויבוצע קיזוז בהתאם ליחסי ההכנסות בלבד. דוגמא מספרית עבור אפשרות א': זמני שהות שווים, הוצאות מדור עבור הילד 1000 ₪ בכל בית (חלקו היחסי במדור למשל 30% כמקובל לילד אחד), עבור 2 בתים, 2000 ₪. יחס ההכנסות שוב 0.25 הורה א' ו 0.75 הורה ב'. הנוסחה המוצעת: יש להכפיל את סכום התמיכה הכולל בשל הוצאות המדור הכפול (M) בחלק היחסי של ההורה בהכנסות (H) פחות חלקו היחסי בימי השהות (S) כך: M*(H-S). ובהתאם לדוגמא: הורה א': 500- = (0.5 - 0.25) * 2000 הורה ב': 500 = (0.5 - 0.75) * 2000 הורה ב' יעביר להורה א' 500 ₪ עבור רכיב "מדור והוצאות מדור". דוגמא מספרית עבור אפשרות ב': כאשר ילד שוהה אצל אחד מהוריו פחות משלושה ימים מתוך שבועיים ואצל ההורה השני את כל יתר ימי השהות. במקרה זה לוקחים עלות של מדור אחד. נגיד שהילד שוהה אצל הורה א' את רוב ימי השהות והורה ב' פחות מ – 3 ימים בשבועיים. נגיד שהוסכם בין ההורים כי עלות חלקו היחסי של המדור עבור ילד אחד הוא 1000 ₪. הורה ב' יעביר במקרה זה 750 ₪ חלקו במדור לפי יחס ההכנסות. 750 = 0.75 * 1000 חשוב לזכור, כאשר בני זוג מגיעים לגישור, אין חובה לפעול על פי הלכה 919/15 או לפי החוק (במידה ויבשיל לכדי חקיקה). יתרה מזאת, ברירת המחדל המועדפת בתזכיר החוק הינה הסדרים המבוססים על הסכמות בין ההורים, ובלבד שהם שומרים על טובת הילד. רק במקום בו לא הגיעו הצדדים להסכמות, ייקבע בית המשפט בעניין. עם זאת, לדעתי, תזכיר החוק או ההלכה 919/15 יכולה להוות אמת מידה אובייקטיבית למשא ומתן בין ההורים.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי במאמר משא ומתן נכון בדרך להסכם גירושין, ציינתי שאחד העקרונות במשא ומתן אפקטיבי הוא להפריד בין האישי לבין הבעיה. זוגות נוטים להתבסס עדיין על משקעי העבר, על הכעסים, האכזבה, המרמור כלפי הצד השני. מאמר זה ירחיב בנושא ויסביר כיצד לנהל תקשורת אפקטיבית בדרך להסכם גירושין. היכולת לראות את המצב כפי שהצד השני מבין אותו, מהצד שלו/ה היא אחת המשימות הקשות בקונפליקטים ובוודאי כאשר מדובר בקונפליקט בין בני זוג שמעוניינים להתגרש. תהיו מוכנים רגע לשים את עצמכם בנעלי הצד השני, נסו להזדהות ולגלות אמפתיה לתחושות ולרגשות, תבינו את המניעים שלו, את השקפת עולמו (למשל על נושא חינוך ילדים) גם אם זה נוגד להשקפת עולמכם וקיימו דיון משותף על תפיסות של שני הצדדים. הקשבה פעילה - הקשבה פעילה היא הקשבה עם רצון אמיתי להבין את הצד השני, היא דורשת מהמקשיב לקבל הבנה מדוייקת של הנאמר גם מהמסרים המילוליים וגם משפת הגוף. חזרה על הנאמר אינה מביעה הסכמה, אלא הבנת נקודת המבט של הצד השני. אם לא הבנתם את הנאמר ע"י הצד השני בקשו שיבהיר את דבריו שוב. אחרי שגם הצד השני הבין שאתם הבנתם את נקודת מבטו, תוכלו אתם להגיד את נקודת מבטכם והסיכויים שהוא הצד השני יקשיב להם גבוהים הרבה יותר. ודאו שהצד השני שותף לפתרונות שאתם מציעים. כאשר הצד השני יהיה שותף לפתרון, תגיעו יותר בקלות להסכמה על הפתרון המוצע ואז גם גדל הסיכוי, שהצד השני יממש אותו. לדוגמה: "בנוגע לקשר שלנו עם בית הספר, איך היית רוצה שזה יתנהל, שנלך ביחד לאסיפות ההורים, או בכל פעם מישהו אחר? אני מעדיף/ה כך וכך... אשמח לשמוע את דעתך". הכירו גם באינטרסים הבסיסיים של הצד השני - קיימים מספר רבדים של אינטרסים. אינטרסים ברמה הגבוהה והברורה יותר לצד השני יכול להיות למשל: אני רוצה להיות הורה פעיל בחייו של הילד, אני רוצה וודאות כלכלית עבורי / עבור הילדים וכו'. אינטרסים בסיסיים יותר יכולים להיות למשל: הרצון לקבל החלטות עצמאיות (למשל כאשר אני נמצא/ת עם הילדים), הרצון להערכה והכרה בהיותי הורה טוב לילדי, הרצון שילדי יכבדו ויעריכו אותי, הרצון להיות הורה סמכותי, הרצון להמשיך להתפתח ולממש את עצמי. האינטרסים הלא גלויים לרוב משותפים לכולם, אם תחקרו את עצמכם לגבי אינטרסים אלו, תבינו לבד שסביר להניח שהאינטרסים הללו שותפים גם לצד השני. פגיעה באינטרסים הגלויים והלא גלויים תיצור רגשות קשים, כעס, תסכול ועלול להוביל לסיום המשא ומתן. אפשרו לצד השני לשחרר את קיטור. ונטילציה/איוורור של רגשות היא דרך יעילה לטפל בכעסים, בתסכול וברגשות שליליים. זהו תהליך פסיכולוגי שבו ,כאשר יש סערה רגשית, קיים לצד השני צורך לבטא את זה. אל תלחצו, אל תפריעו, תקשיבו עד הסוף גם אם אתם לא מסכימים איתו. אחרי שהדברים נאמרו והצד השני יהיה בטוח שאנחנו איתו, רק אז אפשר יהיה להתקדם הלאה בנושאים המהותיים והקונקרטיים שעל הפרק. מחוות קטנות – מחוות קטנות כלפי הצד השני, יכול לרכך את הצד שני באופן מפתיע, גם התנצלות על אמירה שאינה ראויה או על התקפה אישית שנעשתה מתוך להט הדברים יכולה להיות מתגמלת בהמשך. התמודדו עם הסוגיה ולא אחד עם השני - אם תמשיכו לראות את עצמכם כיריבים יהיה קשה להפריד את היחסים ביניכם לבין הסוגיה שעל הפרק. כל מה שיאמר יתפרש ע"י הצד השני כהאשמה אישית נגדו, ייכנס למגננה ויצא למתקפה. ראו עצמכם כשותפים למאמץ למצוא הסכם הגון לשניכם, דברו בצורה תכליתית.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בני זוג המגיעים לחדר הגישור מנהלים ביניהם משא ומתן על תנאי ההסכם העתידי. למעשה כל אחד מאיתנו מנהל משא ומתן בחיינו כמעט מידי יום, עם בני הזוג, עם הילדים, עם המנהלים והעמיתים לעבודה עוד. משא ומתן יכול להיות על נושא מאוד קטן, למשל הסכם עם הילדים בנושא שיעורי בית או סידור החדר. מה ההבדל בין משא ומתן שמתנהל בין חברים, עמיתים ומשפחה לבין משא ומתן עסקי, למשל, קניית רכב או דירה? ההבדל העיקרי הוא שבמשא ומתן עסקי לקניית מוצר מדובר לרוב בעסקה חד-פעמית, שבו ברגע שהעסקה הושלמה כל אחד ילך לדרכו וסיכוי רב שלא יפגוש אחד את השני, לעומת זאת, במשא ומתן בין מכרים, חברים או בני זוג מדובר ביחסים מתמשכים. בהקשר לגירושין, לאחר חתימת ההסכם ובוודאי כאשר יש ילדים, בני הזוג עדיין יצטרכו לתקשר זה עם זו. לפיכך, כאשר עושים הסכמים כשמערכת היחסים מתמשכת גם לאחר מכן, חשובה ביתר שאת ניהול משא ומתן בתום לב והגינות. צד להסכם אשר ירגיש שחתם, גם אם מרצון, אך בחוסר שלמות תוך "כיפוף ידיים", יהיה מתוסכל וסביר שינהג בדרכים שונות ע"מ לשפר את הרגשתו. למשל עמידה דווקנית על כל סעיף לטובתו או הפוך אי עמידה בהסכם או עמידה חלקית בהסכם, חוסר רצון להתגמש בהמשך בנושאים שונים או לנהל שוב משא ומתן ועוד. אם כך, מה היא השיטה הטובה ביותר לנהל משא ומתן? ישנם ארבעה עקרונות להשגת תוצאות טובות, יעילות ובצורה ידידותית, שיטה זו פותחה במשא ומתן של הארוורד. להלן ארבעת העקרונות הבסיסיים: 1. אישי – הפרידו בין האישי לבין הבעיה. זוגות נוטים להתבסס עדיין על משקעי העבר, על הכעסים, האכזבה והמרמור כלפי הצד השני. זה בסדר להגיד את מה שעל לבכם, אבל כאשר מגיעים לדון בנושאים הקונקרטיים, הפרידו בין האישי לבין הסוגיה המהותית (כלכלת הילדים, חלוקת רכוש וכיו"ב). התרכזו באינטרסים שאתם רוצים להשיג ע"מ לפתור את הסוגיה שעל הפרק, התרכזו בתקשורת אפקטיבית של משא ומתן. 2. אינטרסים – התמקדו באינטרסים ולא בעמדות. מהי עמדה? עמדה זה מה שצד אחד אומר במפורש כלפי הצד השני. "אני רוצה לקבל את הבית". אינטרסים זה מה שעומד מאחורי העמדה ולעיתים רבות הוא לא נאמר במפורש לצד השני, למשל: "חשוב לי להישאר בבית בתקופה הקרובה, כדי שאוכל להסתגל לשינויים ולתכנן את עתידי". עם התבצרות בעמדות קשה יותר גם למגשר וגם לצד השני להתמודד, מאידך עם אינטרסים קל יותר להגיע להבנות ולמצוא פתרונות טובים. 3. פתרונות – הביאו פתרונות רבים ככל האפשר, אשר יהיו טובים לכולם. בשלב הפתרונות מומלץ לשים על השולחן הרבה מאוד פתרונות אפשריים (גם אם בשלב הראשון הפתרון נראה לא ישים או לא מתאים). בשלב הבא ניתן לעשות מיזוג בין הפתרונות השונים. 4. אמות מידה אובייקטיביות – הפתרונות צריכים להתבסס, עד כמה שניתן, על אמות מידה אובייקטיביות. לדוגמה, אם צד אחד מעוניין לרכוש את חלקו של הצד השני בדירת המגורים, במקום לריב מהו שוויו האמיתי של הנכס, הביאו אמת מידה אובייקטיבית – שמאי, מתווך דירות או אפילו חיפוש עצמאי (ללא עלות) באתר הנדל"ן הממשלתי, המראה עסקאות מכירה באיזור מגוריכם. גם חוק, או פסיקה מקובלת בבתי המשפט יכולים לשמש כאמות מידה אובייקטיביות. לדוגמה, נהוג לחשב את עלות הוצאות מדור כשליש לילד אחד, כ-40% לשני ילדים, וכ-50% ל-3 ילדים ומעלה. לסיכום, למשא ומתן טוב כדאי שכל צד יציג ויסביר את האינטרסים שלו, והזוג ייצרו ביחד עם המגשר אופציות המשרתות את שניהם ויסכימו על אמות מידה אובייקטיביות ליישוב הסכסוך. בשיטה זו הסיכויים גבוהים להגיע להסכם מהיר, נבון וצודק לשני הצדדים ולא למבוי סתום כאשר כל צד מתחפר בעמדותיו.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי בנוסף להסכם גירושין המבוצע בין בני זוג אשר החליטו להיפרד, ניתן לעשות הסכמים נוספים אשר מסדירים את היחסים ביניהם. מאמר זה יעשה קצת סדר בהסכמים השונים האפשריים בין בני זוג, אשר ניתן לעשותם לפני נישואין או כניסה לחיים משותפים ואף במהלכם. הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – הוא הסכם שדומה להסכם גירושין אלא שנוסף לו חלק בהסכם האומר שבני הזוג מעוניינים לנסות שלום בית ושיקום היחסים ביניהם. בחלק של שלום הבית, יפורט בהסכם שבני הזוג יעשו מאמצים משותפים לשיקום היחסים וכיצד הם יעשו זאת (טיפול זוגי, ייעוץ, אימון וכו') והסכמות נוספות שיחליטו ביניהם למשל שמירת אמונים, ניתוק יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין במקרה של בגידה וכו'. בהמשך ההסכם יכתבו כלל הנושאים הרלוונטיים לפרידה (רכוש, מזונות, זמני שהות וכו'). חלק זה של ההסכם יהיה ניתן למימוש במידה ואחד הצדדים החליט שאין סיכוי לשיקום היחסים. הסכם זה יכול להתבצע יחד עם המגשר ויש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי הרלוונטי. הסכם יחסי ממון - הסכם יחסי ממון נחתם בין בני זוג נשואים או העתידים להנשא. ההסכם נועד להסדיר כיצד יחולקו הנכסים ביניהם במקרה של פרידה. בני זוג יכולים לאשר את ההסכם לפני הנישואין אצל נוטריון או אם ההסכם נעשה במהלך הנישואין אצל בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (במקרה של זוגות יהודים). הסכם יחסי ממון נועד לסטות מברירת המחדל של חלוקת הרכוש לפי חוק יחסי ממון בו זכאי כל אחד מהצדדים בחצי מהרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין ועד מועד הקרע. הסכם יחסי ממון יפתור למשל את הוויכוח במקרה בו ההורים של אחד הצדדים מסייעים לבני הזוג לקנות דירה בכספם, אינם משערים שבני הזוג יתגרשו, אך לאחר הגירושין תובעים ההורים את הסיוע הכספי בחזרה, או שבן הזוג שהוריו נתנו את הסיוע אינו מוכן להשתתף בחלוקה עם בן הזוג. כברירת מחדל, בית המשפט רואה בסיוע הכספי לבני הזוג כמתנה, אלא אם יוכח אחרת ע"י הסכם יחסי ממון או הסכם הלוואה שיערך בין ההורים לבני הזוג. הסכם הלוואה – כאמור כסף שניתן לזוג ע"י אחד ההורים כמוהו כמתנה אשר לא ניתן להחזירה, ובמקרה שהשימוש בכסף נועד לצורכיהם המשותפים של בני הזוג כמו רכישת דירה אזי בית המשפט עשוי לראות זאת ככוונת שיתוף ובמקרה של גירושין הצד השני יהיה זכאי לחצי משווי הנכס למרות שצד אחד תרם יותר לרכישת הנכס ע"י סיוע של צד אחד מההורים. סוגיה זו יכולה להיפתר או ע"י הסכם יחסי ממון כמו שהוסבר לעיל או ע"י הסכם הלוואה שיערך בין ההורים הנותנים לבני הזוג. ההסכם יכלול את סכום ההלוואה, ההחזר אשר יינתן חזרה עם מכירת הדירה במקרה של גירושין או כל דרך אחרת שנראית להם להסדר ההלוואה. הסכם לחיים משותפים – הסכם זה מיועד עבור בני זוג, החיים כידועים בציבור, וגם עבור בני זוג בני אותו מין. הסכם זה כולל בד"כ הכרה בזוגיות ומסדיר נושאים רחבים: כגון חלוקת רכוש, מתנות וירושות, אופן ניהול משק הבית, את נושאי הילדים במקרה של פרידה כמו: מזונות וזמני שהות, וכמובן כל נושא אחר שיראה לבני הזוג כרלוונטי עבורו. גם הסכם זה נועד למנוע מצב שבו בית המשפט יראה את הרכוש של בן/ת זוג כרכוש משותף על פי חזקת השיתוף וייתן זכויות לצד השני במקרה של פרידה אשר הצד השני לא התכוון לכך. הסכם הורות משותפת – הסכם הורות משותפת נועד עבור גבר ואישה אשר מחליטים להביא ילד משותף אבל לא לקיים ביניהם יחסים רומנטיים של זוג (כמו נישואין או ידועים בציבור). לצורך כך מומלץ שיערכו ביניהם הסכם ומומלץ גם לאשרו ע"י בית המשפט לענייני משפחה. ההסכם הוא למעשה חוזה שבו יפורט ככל הניתן את תנאי ההורות שהסכימו עליהם הגבר והאישה, כולל מימון הילדים, זמני שהות, החלטות לגבי חינוכו וגידולו של הילד וכיו"ב. לסיכום – ההסכמים הללו הם אומנם לא הדבר הכי רומנטי בעולם... אבל הם עשויים לחסוך הרבה מאוד כאב ראש בעתיד.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי אנשים רבים סקרנים לדעת מה שיעור הגירושין בישראל ובעולם, מהם הסיבות השכיחות לגירושין, על מה זוגות אחרים רבים ועוד. מאמר זה יתן תשובות בקצרה לשאלות אלו. שיעור הגירושין בישראל (חלוקת מספר המתגרשים במספר הנישאים בשנה מסויימת) נע בין 26% ל- 27%. בקרב היהודים שיעור הגירושין הוא 28%, בקרב המוסלמים שיעור הגירושין הוא 22% ובקרב הדרוזים שיעור הגירושין הוא 14%. מחקרים שונים נערכו בעולם המערבי המעידים על מספר גורמים המגבירים את הסיכויים להתגרש: 1. גירושין קודמים של בני זוג מעלה את הסיכוי להתגרש שוב. בארה"ב נמצא כי שיעור הגירושין של בני זוג שהתגרשו בעבר הוא כפול מבני זוג שאלו הנישואין הראשונים שלהם. 2. נישואין בגיל צעיר. 3. הסיכוי להתגרש גבוה יותר למי שהוריו גרושים. 4. זוגות שחיו בשותפות לפני הנישואין 5. לבני זוג מעדות שונות 6. זוגות בהם האישה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל. 7. רמה כלכלית נמוכה (מגביר את המתחים והמחלוקות) מאידך קיומם של ילדים צעירים ובעלות על דירה מפחיתים את הסיכוי להתגרש – יש יותר מה לסכן. לזוג ממוצע יש 362 קונפליקטים – אי הסכמות בשנה, אז על מה זוגות רבים ? בגדול על הכל, אבל אם נחלק את זה לתחומים עיקריים אלה הנושאים העיקריים: 1. כסף – כיצד ינוצל הכסף המשפחתי לטובת הצרכים השוטפים של הבית והילדים והצרכים האישיים של כל אחד. 2. מטלות הבית וגידול הילדים – כיצד מתחלקים במטלות הבית וגידול הילדים, מי אחראי על מה, וויכוחים על מי עושה יותר ומי עושה פחות. 3. חינוך ילדים – ערכים בנוגע לחינוך הילדים, סדר היום של הילדים, באיזה מסגרות לימוד יהיו הילדים וכיו"ב. 4. משפחות המוצא – יחסי חמות-כלה, יחסי בעל-חותנת, איזה משפחה עוזרת יותר, קונפליקט נאמנות (כלפי משפחת המוצא או בן/ת הזוג) אצל מי נהיה בחגים וכיו"ב. 5. אינטימיות ומיניות – חוסר מימוש הצרכים האינטימיים והקרבה בין בני הזוג, או בעיות מיניות – תלונות של בן/ת זוג על איכות או תדירות יחסי מין. 6. אמונות דתיות ואורח חיים שונה – מחלוקות לגבי האמונות השונות בין בני זוג, לעיתים מחלוקת בין דתי/ה לחילוני/ת, או כאשר בוצע שינוי לא מוסכם באורח החיים שבני הזוג הסכימו עליו (לא בהכרח באופן רשמי) כשהתחתנו. 7. משבר אמון - לרוב משבר אמון מופיע כתוצאה מבגידה רומנטית של אחד מבני הזוג, אם כי בגידה או משבר אמון לתחושת בן/ת הזוג יכול לנבוע גם מהסתרות ושקרים בנושאים שונים. לעיתים המריבות הם רק סימפטום חיצוני, או כמו שאומרים קצה הקרחון לדברים עמוקים יותר שכואבים לבני הזוג. למשל תחושה של בן/ת זוג שלא "רואים אותם", לא מעריכים אותם מספיק, מתייחסים אליהם כמובן מאליו וכו'. בגישור המגשר פועל כך שהוא שואף להביא את הצדדים משיח של עמדות - "ככה אני רוצה או כך צריך להיות" לשיח של צרכים - איזה צרכים חשוב לבני הזוג שיהיה אחרי הפרידה, למשל בן/ת זוג מעוניין/ת בשיתוף בהחלטות לגבי הילדים, בן/ת זוג חשוב לו/ה להיות מעודכן/ת לגבי הילד, וודאות כלכלית לבני הזוג אחרי הגירושין, להקשיב ולכבד את הדעה של הצד השני גם אם הוא לא בהכרח מסכים איתה.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי פס"ד זה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בשנת 2015 וניתנה החלטה בשנת 2017. פסק דין זה דן בנושא של מזונות לגילאי 6-15 כאשר המשמורת היא משמורת משותפת. פסק הדין אשר משתרע על 126 עמודים, קובע בסופו של דבר את העקרון הבא: בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם, כך שהחלוקה ביניהם תהיה ביחס ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, ובהתאם ליחס חלוקת המשמורת הפיזית (זמני השהיה) ביניהם. בכך בית המשפט מונע מצב שבו יש בית "עני" ובית "עשיר" וצורכי הילדים נפגעים. האם פסק הדין רלוונטי לגישור? כאמור בגישור אין חובה לפעול על פי הלכה משפטית או על פי חוק ובתנאי שצורכי הילדים מתקיימים. בית המשפט יבחן זאת בבואו לאשר את ההסכם. ובכל זאת, פסק דין זה רלוונטי לגישור משתי סיבות עיקריות: 1. בית המשפט מחיל ערך של שוויון והוגנות בין המינים. כך, מי שמרוויח יותר יממן יותר את הילדים וכמו כן הנטל הכלכלי יהיה הוגן ביחס לזמני השהות, מכיוון שבזמני השהות הוצאות הילדים תלויות השהות כמו אוכל, חשמל וכיו"ב ממומנת ישירות ע"י ההורה שנמצא עם הילד. 2. בית המשפט קובע גם מושג חדש שנקרא "הורה מרכז" – במשמורת משותפת ממליץ בית המשפט למנות הורה אחד, שאחראי לניהול הוצאות הילדים שאינן חלק מההוצאות תלויות השהות (למשל ביגוד והנעלה, ביטוח בריאות, הוצאות חינוך ועוד). המנגנון צריך להיות פשוט אשר אינו מחייב שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים. ההורה המרכז יקבל את סכום הכסף מההורה השני (במקרה של גישור ביחס שיקבע בין ההורים – לרוב חצי חצי או לפי יחס ההכנסות) ויממש את ההוצאות הנדרשות לילדים. מי יהיה ההורה המרכז – בגישור בני הזוג יחליטו ביניהם מי יותר נכון שיהיה הורה מרכז, לעיתים מחליטים שההורה, שלפני הפירוד טיפל בהוצאות הילדים, ימשיך לאחר מכן, אך כמובן שאפשר להחליט גם אחרת.

הכותב: יואב פרל, מגשר משפחתי פירוק התא המשפחתי לרוב אינו חוויה קלה עבור הילדים. התגובות הראשוניות של הילדים יכולות להיות מגוונות כגון: כעס, חרדה, דאגה, עצב או אדישות. כמו כן, גם בטווח הארוך יכולות להיות השלכות על הילדים כמו למשל: בעיות הסתגלות, בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, קושי ביצירת זוגיות בתקופה הבוגרת ועוד. לכן, על מנת להקטין את ההשלכות ואת החוויה השלילית ואולי אף להוות העצמה עבור הילדים ומקור לחוסן וכישורי חיים בבגרותם, על בני הזוג לנהוג באחריות ובאופן שבו הם רואים את טובת הילדים לנגד עיניהם. להלן מספר עצות לבני זוג עם ילדים: אל תערבו את הילדים בסכסוך ובחילוקי דעות בניכם, הם לא צד בעניין. שמרו על תקשורת מכבדת ביניכם ובמיוחד כשהילדים נמצאים בסביבה. ערכו עם הילדים שיחה משותפת לאחר שתכננתם את השיחה לפני כן. הקשיבו החששות של הילדים והסבירו להם, שאתם כהורים שלהם, תמשיכו לדאוג להם ולאהוב אותם כמו שהיה עד עכשיו. היו מוכנים גם לתגובות קשות מצידם, הרגיעו, נחמו, חבקו ותנו תחושת ביטחון. הסבירו את הסיבה לגירושין בהתאם לגיל הילד. הסבירו שההחלטה היא בגלל טיב היחסים שלכם ואיננה אשמתו של הילד. אל תבקשו מהם לקחת צד או לקבל החלטות. אתם ההורים ואתם מקבלי ההחלטות. שימו לב לשינויים שמתרחשים אצל הילדים. דברו איתם באופן אמפתי ומכיל, תנו לגיטימציה לקושי שלהם. לא להעלם – שני ההורים צריכים להמשיך להיות משמעותיים עבור הילדים. ניתן להסתייע באיש מקצוע, עובד/ת סוציאלי או מדריכת הורים או תיאום הורי, כדי לעזור לכם לעבור את התקופה הקשה עם הילדים. שימו לב שחוסר עניין של הילדים בנושא הגירושין אינו מעיד בהכרח שהילדים מקבלים זאת בקלות. יתכן שאפילו להיפך, אין להם את הכוחות הרגשיים לעסוק בנושא. היו עירניים לכך. המשיכו לשמור על סדר היום והשגרה של הילדים, כולל חוגים ופגישות עם חברים. אל תנסו לפצות את הילדים במתנות.